shout.co.il :|דמוקרטיה מקוונת| כרטיס ביקור חברתי |: ציפי מור

מה קורה לכם אנשים / מאת : ציפי מור
מה קורה לנו בעולם, אני שואלת את עצמי בזמן האחרון, המפלצות מפינלנד זכו במקום ראשון באירוויזיון ?! המראה הדוחה הזה, האגרסיביות, יש לי תחושה של חוצנית בעולם העכשווי והציני הזה . מה שהזכיר לי עוד משהו דוחה ... כשהייתי קטנה ממש, סבא שלי ז"ל... לא נעים להגיד ... היה יורק ברחוב, מין יריקה עסיסית ואכזרית כזאת, שהוציאה ממנו אנחת רווחה בסיומה . אני נזהרתי מצד ימין שלו - הצד האטרקטיבי ליריקות פתאומיות . כך עברו שנים ונקלעתי לאזור תחנות האוטובוס ליד שוק הכרמל . ואז, מחזה אורקולי של יריקות לא הפסיק להפתיע אותי : בעודי יושבת שלווה בתחנת האוטובוס, מחכה לקו 63 , גבר נאה הגיע לתחנה אם כי הכרס הבולטת שלו התגלגלה בתוך חולצת טריקו אפורה ומהודקת, הוא גרר סל קניות על גלגלים וממבט עיניו הכחולות הציץ מבט של הקלה ההולכת ומתקרבת. חשבתי לעצמי : גבר נאה ... הוא הולך לשבת לידי על הכסא ולהתענג מהצל שהיה שם ומאישיותי המרנינה... אך מהר מאד התגלתה הסיבה האמיתית : מצד שמאל שלי הגיחה יריקה עסיסית לכיוון הכביש, אחת גדולה ומייד אחריה אחת קטנה. מבלי להתבייש הוא פתח את אחת משקיות הניילון והוציא משמיש . אגב, אפילו לא הציע משמיש אחד ! אין גברים אדיבים בתחנה הזאת אמרתי לעצמי. בעודי מנסה להתאושש מהמראה הזה, מיהרה ובאה לתחנה אישה כבת חמישים וחמש לבושה בהידור וגם לה היה סל על גלגלים, השתעלה באלגנטיות רבה, כחכחה מעט בגרונה והרביצה יריקה קטנה ממש לפני הספסל שישבתי עליו. בעודי נדהמת קם שנית הגבר המסוקס בעל החולצה האפורה והשיב לה יריקה אחת אפיים. קונצרט אמיתי של יריקות התנהל במשך דקות ארוכות. שטיח היריקות נפרש לרגלי. התפללתי לבורא עולם וביקשתי שיבוא כבר האוטובוס וחיידקי היריקות לא יחליטו לטפס ולעוף לכיוון שלי. עלינו לאוטובוס המיוחל והתיישבתי בכסא בודד ורחוק וחלמתי על הרגע שאגיע הביתה ואשטוף מגופי הדווי את רסיסי היריקות שאולי נצמדו אליו. בקשה לי אליכם, אנשי היריקות, קנו טישו , קנו מרקקות, הביאו ניילונים .. כי זה מה זה דוחה . איכס !

גנב המזוזות / מאת : ציפי מור
הזמנים כנראה באמת קשים מאד אם הגענו לזה שגונבים ועוקרים מזוזות ממשקופי הדלתות . היום בא לביתי טכנאי מתקן מים, חובש כיפה על ראשו וכשיצא רצה לנשק את המזוזה, אך התברר שאין שום מזוזה ! היי, אמר לי , איזה מין בית זה שאין בו מזוזה ?! הייתי בטוחה שהוא צוחק, התקרבתי לדלת ואכן הבחנתי בסימני התלישה והדבק שהיו על משקוף הדלת . משהו מוזר קרה לי … למרות שאני לא דתייה בכלל, כאילו מישהו ביד גסה ניסה לתלוש את מזלי וגורלי מעליי. לרגע תהיתי אם הוא התכוון באמת לקחת ולגזול מזל והגנה של מישהו אחר והתחלתי לחייך ב " נקמה עליזה "… אולי שייקח את כאב המוות של יקיריי שנעלמו לי יחד עם המזוזה, אולי את סבל הקשיים שמופיעים לפעמים, אולי את הבדידות שתוקפת לעיתים ואולי בעצם הגיע הזמן להחליפה והגנב למעשה עשה לי טובה ? כך תמיד מגיעה האופטימיות ומצילה מחדש את חיי . חברה שסיפרתי לה על המקרה, אמרה לי ששודרה השבוע כתבה על האיש שתולש מזוזות בתכנית "כלבוטק" עם רפי גינת ועשתה לי הדגמה מצחיקה עם מבט מסתורי של פעולת התלישה. המזוזה שלי הייתה יפה בעיני, פשוטה מעץ עם ציפור קטנה. היא עלתה לי 45 ש"ח. האם המאמץ שלו השתלם ? להסתכן באנרגיה הרוחנית של גניבת הברכות והתפילה .. איך הוא ישן בלילה רק מפחד האמונה שהוא מחרב ביד רמה ככה בשביל כמה שקלים ??? ואכן הנקמה באה ותפסו אותו. את ההוא מהתכנית. איני יודעת אם היה זה הוא שגנב את המזוזה שלי או שאחר בדיוק כמוהו. צלצלתי לבית חב"ד וביקשתי שיתקינו לי מזוזה הכי פשוטה, ואולי הפעם הברכה החדשה תהיה חזקה יותר ותשרה בביתי שלווה, בריאות ופרנסה טובה. אפשר לומר גם זוגיות תתקדם בברכה . באותו הרגע נפל לי האסימון והבנתי את הברכה שאומרים בעת הנחת המזוזה: "תברך ותגיד תודה על מה שיש ועל מה שאין", כי מה שאין יגיע ואולי הרבה יותר טוב . שיהיה יום נעים לכולם ותבדקו אם המזוזה במקום. בימינו – כך מסתבר - זה לא מובן מאליו ...

לצאת טיפה מעצמנו / מאת : ציפי מור
נקלעתי לשביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס בגן הורדים בירושלים. למעשה, הגעתי לתמוך מעט ולהזדהות מעט עם מאבקם . פגשתי אנשים חולים וחלשים גופנית אבל נחושים בדעתם להילחם על חייהם ישנים באוהלים על קרקע מלאת חצץ ( כדי לא לפגוע בדשא... ) בתנאים של חום וקושי - למרות שאנשי משמר הכנסת מאד אדיבים אליהם והציעו להם מקום להתקלח ולשתות. בכל זאת, יש אנשים טובים בכנסת - כמו שנתן זהבי אומר . גם הוא התגייס למטרה הזאת ושובת רעב איתם ביחד. חשבתי לעצמי, למזלי הרב - תודה לאל - אינני חולה במחלה הזאת ולא קרובי משפחתי אבל אף פעם אי אפשר לדעת מתי זה יכול לקרות לנו . ולכן אני קוראת לכל מי שאכפת לו מחייהם של אנשים אחרים ובו נודה על האמת כמו שאמרתי ... מי יודע ... בואו להזדהות עם החולים בהמוניכם ונאיר את תשומת לב המחליטים לדעת ולראות מה חשוב ואיך להתגייס למטרה הזאת . הערב, 25.05.06, מתארגנת בסינמטק תל אביב עצרת הזדהות למען המטרה של הצלת חולי הסרטן, אז בואו בהמוניכם . לטענת אלה שאומרים אז מה יהיה מחר אם החולים האלה יקבלו את התקציב אז יגיעו אחרים .. בואו נודה על האמת, עכשיו יש חולים העומדים בכל יום למות, אנשים שאתה מביט בעיניים שלהם ורואה את הפחד מהסוף שהתרופה הזאת כפי שנאמר לי במקרים מסוימים ממש מעלימה את הגידולים לחלוטין ובמקרים מסוימים מאריכה אותם ומקלה עליהם . בואו נטפל בבעיה הבוערת הזאת ואם זו השיטה בארץ, כשיבואו גם אחרים, נתגייס לעזרתם עד שימציאו שיטה יותר הוגנת ותקציבים - שיש אגב בנמצא ואפשרי לתת אותם לחולים האלה . בואו נצא קצת מעצמנו ומחיי היום שלנו בלבד. תסבירו לילדים אם הם שואלים : רק באכפתיות תהיה לנו חברה טובה יותר. אז אני אולי נאיבית ואופטימית אבל כך נראה לי הרבה יותר טוב מלהיות ציניים ומרירים ולשבת בבית ולקטר שלא עושים שום דבר . יום טוב ומקווה לראותכם, ציפי מור